#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 1 זה אומר גבוה ב' מרדעות וזה אומר ג', זה אומר ג' וזה אומר ה' האם העדות כשרה והאם מצטרפים לעדות אחרת?	"ת&quot;ר אחד אומר גבוה שתי מרדעות ואחד אומר שלשה עדותן קיימת. <p dir=""rtl"">אחד אומר שלשה ואחד אומר חמשה עדותן בטילה, אבל מצטרפין לעדות אחרת.</p>"	ראש השנה כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 2 ראו הלבנה במים בעששית ובעבים, חצי במים וחצי ברקיע וכד', ראינהו ושוב לא ראינהו, האם מעידים?	"ראו במים וכד' ואפ' חציו במים וחציו ברקיע - אין מעידים.<p dir=""rtl"">ראינהו ושוב לא ראינהו, הינו שראו מאליו ושבו להתבונן ולא ראו - אין מעידים, שאולי ראו כוביתא דעיבא וחשבו שזה ירח.</p>"	ראש השנה כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 3 כיצד סדר קידוש החודש בב&quot;ד ומנין?	"ראש ב&quot;ד אומר מקודש - דכתיב &quot;וידבר <u>משה </u>את מועדי ה'&quot;.<p dir=""rtl"">אח&quot;כ כל העם עונים - לרב פפא דכתיב &quot;אשר תקראו <u>אותם</u>&quot; קרי אתם, לרנב&quot;י דכתיב &quot;אלא <u>הם</u> מועדי&quot; הם יאמרו מועדי.</p><p dir=""rtl"">מקודש מקודש - דכתיב &quot;<u>מקראי</u> קודש&quot; לשון רבים.</p>"	ראש השנה כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 4 האם מקדשים את החודש בזמנו או שלא בזמנו (4) וכיצד הלכה?	"לת&quot;ק במשנה: בין בזמנו בין שלא בזמנו מקדשים.<p dir=""rtl"">ר&quot;א בר' צדוק: אם לא נראה בזמנו אין מקדשים שכבר קדשהו שמים. נקט רב יהודה אמר שמואל להלכה כוותיה.</p><p dir=""rtl"">פלימו סובר בברייתא: בזמנו אין מקדשים, שלא בזמנו מקדשים.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;א בר&quot;ש אומר: לעולם אין מקדשים דכתיב &quot;וקדשתם את שנת החמישים&quot; שנים אתה מקדש ולא חודשים.</p>"	ראש השנה כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: אלו צורות אסור לעשות ואלו מותרים ואסורים משום חשד ומתי אין אפ' חשד?	"כתיב &quot;לא תעשון אתי&quot; דרשינן 'אותי' לרבות דמות אדם, ודרשינן 'איתי' כדמות שמשי, דמות כבית המקדש והכלים שבו, כדמות שמשי המשמשים במרום הינו במדור העליון דמות ד' חיות ביחד, וכן אופנים שרפים וחיות הקדש, &quot;אשר בשמים&quot; לרבות שבמדור התחתון חמה ולבנה כוכבים ומזלות &quot;ממעל&quot; לרבות מלאכי השרת. כשמתכוין לעבדם אסור אפ' שלשול קטן דכתיב &quot;ואשר בארץ' לרבות הרים וכד' 'מתחת&quot; לרבות שלשול.<p dir=""rtl"">אם אחרים עשו לו מותר להשאירם, אם הם בולטים אסור מפני החשד (של ע&quot;ז). במקום רבים אין איסור משום חשד, ר&quot;ג שעשו לו כיון שנמצאים אצלו רבים דינו כרבים, אב&quot;א דפרקים הוי, אב&quot;א להתלמד עשה ומותר דכתיב &quot;לא תלמד לעשות&quot; אבל אתה למד להבין ולהורות.</p><p dir=""rtl"">(כך דעת תוס', והוסיפו שחמה ולבנה כיון שאינם בולטים בשמים אסור מפני החשד אפ' שוקע. אבל הרמב&quot;ן דרך אחרת לו ואוסר דמות של המדור העליון ואפי' אחרים עשו לו מדאורייתא, ודוקא במדור התחתון יש את החילוקים הנ&quot;ל)</p>"	ראש השנה כד:		
